אֲנִי אוֹהֵבֶת קָיִץ

            א
אֲנִי אוֹהֵבֶת קָיִץ
אֶת חוּמוֹ הַמְלַבֵּב!
יָשַר לְלֹא חָיִץ,
נוֹגֵע לִי בָּלֵב!

            ב
קָיִץ כָּזֶה חָמִים, 
בּוֹ עָנָבִים זוֹלֵלִים
יָשַר מִן הַכְּרָמִים,
בּאוֹתָם יָמִים חָמִים

            ג
אֲנִי אוֹהֵבֶת קָיִץ
לִרְחוֹץ בָּיָם הַיוֹם! – 
לְהִתְפַּלֵש כָּכָה בָּחוֹל,
לְהִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הָחוֹם! – 

            ד
אֲנִי אוֹהֵבֶת קָיִץ
אֶת קַרְנָיו שוֹזְפוֹת.
עוֹרִי אֲזַי שָחוּם,
עֵינַי שְתָייִם יָפוֹת!

            ה
אֲנִי אוֹהֵבֶת קָיִץ
לִשְׂחוֹק, לָרוּץ, לְהִשְתוֹבֵב,
כִּי גָּם הַקָּיִץ
אוֹתִי מֵאוֹד אוֹהֵב! – 

            ו
אֲנִי אוֹהֵבֶת קָיִץ
הַרְבֵּה מֵאוֹד מֵאוֹד!
אֵהָבוּ אֶת הַקָּיִץ,
וְהוּא אֶתְכֶם יַחֲמוֹד!