לנופלי תל מוטילה
אַשְכִּים מוּל חוֹפֵךְ, כִּנֶרֶת,
עֶרֶשׂ חַיַּי מֵאָז.
לְפִתְחֵךְ אֲנִי תָּמִיד שוֹמֶרֶת,
חֶרֶס עֲדָיַי כַּפָּז!
מִכְמַנַּי בְּגַלַּיִךְ שוֹבָבִים טְמוּנִים,
דִּמְעוֹתַי לְרַגְלַיִךְ נָבָעוּ.
מֵעַיִן בּוֹכִיָה חַיֶיהָ שַאֲנַנִּים,
שְנוֹתֶיהָ אֵלַיִךְ שָאָלוּ.
רוּחוֹתַיִךְ נוֹשְבוֹת, אַרְבֵּל וְגוֹלָן,
בְּקָרִים לָךְ יִכְנָפוּ.
תֵּרַדְנָה מֵהָרִים, דַּרְכָּן לְאָן?
אֱלַי חוֹפַיִךְ, יָפוּ!
