עֶרֶב גְּלִילִי

שֶמֶש פָּנָה יָמָּה, 
אֶל הַרֵי תֻּרְעָן.
בְּבֵית נְטוֹפָה עֲנָנָה,
נָשְׂאָה דוּמִיָה בִּמְעוּפָהּ.

צְלָלִים יָרְדוּ בְּקָעוֹת,
רוֹעִים אָסְפוּ נְגוֹהוֹת.
עָלוּ רְחַלִים בָּהָר,
שֶמֶש לְיָרֵחַ שָׂר!

שִיר עֶרֶב נוּגֶה,
עֲצוּב גָּעְגּוּעִים הוֹמֶה,
רוּחַ סָרַק צְמָרִים,
קוֹלוֹת רוֹעִים בֶּהָרִים!

הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ,
עָנָה הֵד גֵּיאָיוֹת,
צֹאן אֲחוּז תְּנוּמוֹת,
שֶמֶש בָּא בַּיָם!