לעלי בן-צבי וחבריו ז"ל
אֱלֹהִים, שְלֹשָה גַרְעִינֵי חִטָּה, אֲנִי וְאַתָּה. צָהֲבָה עֵין קָמָתִי, בָּרֵךְ מַעֲנִיתָהּ! רוֹחֲשוֹת שִבֳּלֵי מְלּא שָׂדַי, עוֹמְסוֹת יְבוּלָן, – קוֹל פְּרִיחָתָן קוֹרֵא, שָׂא שְלוֹמָן! רְאֵה, אֲלֻמוֹת זֵעָתִי פְּזוּרוֹת, חֲרִישֵי לֵילִי, – שְלֹשָה גַּרְעִינֵי חִטָּה, כָּל עֲמָלִי! כַּד מֵימַי, לֶחֶם מִצְעָר, תְּפִלַּת אִכָּר, – שְמֹר, אֱלֹהַי, שָׂדִי מִקְּצִיר צָר! יְהַלֵּךְ מַגָלִי בֵּין שְבֳּלֵי, עֳמָרִים עֳמָרִים, – תִּלְחַשְנָה רוּחוֹת לִשְלָפִי, יַעֲלוּ עֲדָרִים! אֱלֹהִים, שְמַע תְּפִלַּת אִכָּר, אֲנִי וְאַתָּה, – בִּרְכָתְךָ בְּשָׂדִי, שְלֹשָה גַּרְעִינֵי חִטָּה!
