לנשמת בן דודי, נפתלי פרוש
שמת בנכר הרחק מאדמת עקרון
א
אָבוֹא קָמַת יָלְדוּתִי הַרוֹחֵשֶת, חִטִּים שְׂעוֹרִים וָתִירַס,
עֲצֵי זַיִת מַבְהִיקִים יַרְקוּתָם, גְּפָנִים, וֶיֵינָם בַּחֵרֶס!
אַעֲל מִמֵךְ, וְאַשִיר לָךְ, אָהַד חֲרִישַיִךְ, חֵרֵש,
כִּי בָּךְ בֵּית תְּפִלָתִי, וַחֲלֵב דִמְעוֹתַי מְעֵרֵשׂ!
ב
שֶמֶש שֶל בֹּקֶר זוֹרַחַת, הָיְתָה מֵאִירָה קָרְנַיִם –
עֵת סַבַּא אִמָא הַטוֹב, הִשְכִּים לִשְפּוֹת הַמָיִם!
נוֹפֵךְ עֶקְרוֹן בִּיְהוּדָה, אַסַפֵּרָה, תְּלָמִים אַרוּכִּים רְווּיִים, –
אֵיך הֲיִיתִי רָץ בֶּעַפָרֵךְ יוֹצֵא לִרְעוֹת בְּקָרִים!
ג
בְּקָרִים עַרְיפִּילִיִים אַגוּלֵי טַל, נְחוּחֵי רֵיחַ הָדָרִים וָתֵבֶן, –
גָּגוֹת אֲדּוּמִים עַתִיקֵי יוֹמִין, אֵזוֹב יְרַקְרַק בָּאֵבֶן!
רְחוֹבוֹת שֶל חוֹל אֲפַרְפַר, מֵעַלַי עַנְנֵי אָבָק, –
עֳרֵמוֹת חָצִיר רֵיחָנִי שוֹפֵע, חוֹל שָבָּת וַחֲג!
ד
שִבְעַת יְמֵי עֲמָל וּטְרָדוֹת, עֵגְלַת אוֹפָן וּפְּרִדוֹת,
חֶלְקָת שׂדֶה, חֲרוֹשֶת יֵזַע, יַלְדוּת מְשַׂגְשֶׂגֶת וּפְלָאוֹת!
חֵרְמֵש חַד, מוּשְחָז לִקְצוֹר, וְתִּלְתָּן טְלוּל לִשְחָרִים,
חֲמָה אַדְּמוֹנִית עֲלִיַת בֹּקֶר, זִיו הַשְכִינָה בֶּהָרִים!
ה
אִגְלֵי טַל נְצוּצֵי חֲמָה, בָּרְקַן שָמִיר וְחָבוּל,
וּרְגָבִים דֵרֵךְ עֹפַרת שְבִילֵי שָׂדוֹת יָסְלוּל!
גָּדְלָה, צָמֵחָה יָלְדוּתִי הַזוֹהֵרֶת, מַצָע אֲבָנִים לְרָגְלֵיהָ וּמְעוּפֵרֶת,
עֲסִיסִית כַּצָבָּר שוֹפַע, יְחֵפָה קוֹצָנִית, דַּרְכָּה מְהָלֵכֶת!
ו
יָמִים עֲגוּמִים, נוֹטִים יָדָעַה, עֵרְגוֹת סֶתוּמֵי תּוּגָה, –
שְנוֹת בָּצוֹרֶת שְבִיתוֹת, רְדוּמָה מוּכָּה מְסוֹבֵבֶת כְּבוּלָה!
עָצְרוּ לָה שָמַיִם גִּשְמֶיהֶם, גִּשְמֵי בְּרָכָה,
רַחַש שִבָּלִים דִּמְעוֹת צַעַר וְלֵב כְּנוּס דּוּמִיָה,
כְּאוֹפָן עַגָּלָה עֲמוּסָה, עוֹלָה מִתְנַהֵלֶת בְּדֵרֶךְ יָה!
ז
גַּלְגָל חַמָה נִסֵּב לִנְעוּרֵיהָ, שָמַיִם כְּחוּלִים עִטְרוּהָ, –
תְּפִלוֹת שָזְרָה מִלֵיהַ, בִּקְשָה זְקוּפָה בִּעוֹנְיָה, חֲיֵיהָ!
צַמְרוֹת עֵצִים, לַחַש עַיָנוֹת, חֵרְפָה נָפְשָה בַּלֵילוֹת.
כָּרְעוּ נָפְלוּ חֲבְרֵיָה, נוֹתַרָה בּוֹדֵדָה בֵּקְשָה לָמוּת!
ח
מָסְעוֹת אַרְצָה, עָשְתָּה רֵגֶל, עֲמָקִים מִדְבָּר וַהָר!
שְבִילֵי גָּלִיל הוֹד, צַלְעוֹת הַרִים וּוָאדִי, נִסְתָר!
עִזִים וּכְבָשִׂים עַטוּיוֹת צָמֶר, סוֹכַה קוֹצָנִית רֵיחָנִית,
אוֹרֶן מַחְטָנֵי מִזְדָקֶר, חוּרְשַת חַרוּבִים, אֶלֹהִית!
ט
הָר הַאַיָלוֹת, בִּקְעַת הָגָר, צֶבַע פּוֹרֶה, וַחַיִים.
לוּ יְדַעְתִיך תָּמִירה מְעָתַה, סָפַרְתִּי בָּךְ יָמִים!
קָדְחוּ לֵילוֹתַי שוֹקְטִים שָאַנָנִים, חֲמַתְךְ בִּיקְשוּ, צָמֵאוּ,
קָיִץ חֲרֵב חָמִים, לִינֹק אֶת תּוֹכֶךְ כָּמַהוּ!
י
אָיֶיכֶם מַאֲוַיֵי נְעוּרַי הַמָאוּוִים, נוֹפֵי יַלְדוּת אַהוּבִים, –
אֵש תּוּגַתְכֶם לוֹחֵשֶת, מַבְעִירַה עִתוּתַי בְּדָרְכֵי הַחֲיִים!
שֶמֶש יָרֵחַ וְקּוֹל צַרְצָרִים, אַהֲבַת אָדָם וָטוֹהַר,
הֵיוֹת שָלֵם כְּאֶלֹהִים, זֶה מַעֲשְׂה בַּחֲרוֹתִי מִנֹּעַר!
יא
לָבֹוא אֵיתָן וְלֹא אַכְזָב, נוֹשֵׂא מַעֲשִׂים בְּכֵלַי, –
הָלוֹךְ, זְקוּף רֹאש דַּרְכֵי אָדָם ּשְעָלַי!
לִבְדוֹת כְּאֵבוֹ שְל עוֹפָר, לִפְרוֹחַ כַּעֲצֵי יַעַר,
לְהָמִיר תּוּגָה בְּשִמְחָה, לְנוֹבֵב זָקֵן וַנַעַר!
