חָרְבוֹת קֵיסָרִי, עִיר נָמֵל, חוֹף יַמִּים לְיִשְׂרָאֵל. חוֹלוֹת נוֹדְדִים, דּיוּנוֹת זָהָב, מַה שָלְווּ מִפְרָצָיו! אֲנִי בָּם יֵלֵךְ לָרֹב, לְמִפְרָשָׂיו רוּחַ תַּעֲרֹב. סָעַר יָם, גָבְהוּ גַּלָיו, קָצְפוּ נַחְשוֹלָיו עָלָיו. יְפַלֵס דַּרְכּוֹ בְּמֶרְחָב זוֹעֵף, חוֹף קֵיסָרִי שוֹאֵף. עוּרָה, סַפָּן! שוּרָה וּרְאֵה הַיָם כְּחוֹל הַמַרְאֶה!
