שִיכּוּנִי הָקָטָן

יֵש לִי שִיכּוּן,
עָל רֶכֶס הָר.
שִיכּוּן קָטָן לְבָנְבָּן,
וּבּוֹ נוֹף נֵהֵדָר.
לְיָד שִיכּוּנִי, שִיכּוּנִים,
פּרוּשִׂים, קְטָנִים לְבָנִים.
מְכוּסִים הֶהָרִים בְּלָבָן,
שָם שִיכּוּנִי הָקָטָן.

בֹּקֶר אֵצֶא לָעָמוֹל,
לְתּוֹך יְמֵי הָחוֹל.
אֵרֶד מְרֶכֶס הָר,
בּוֹ אָנִי גָּר.
אֶסָּע לָעִיר הָרְחוֹקָה,
שָם עָבוֹדָתִּי מְחָכָּה! –
אֵעֵשֶׂה עָמָלִי וְאֶחְזוֹר,
לִקְרָאת שֶמֶש וָאוֹר! –